מויאל נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.לפנינו תביעתו של מר מויאל מכלוף (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בו כמי שחלה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS), כמחלת מקצוע כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

2.הנתבע דחה את התביעה בטענה שאין קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו, וזאת כעולה ממכתב הדחיה מיום 8.2.09.

3.במסגרת דיון אשר נערך ביום 24.1.11, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי יועץ רפואי, על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל, על בסיס עובדות מוסכמות כדלקמן;

א. התובע יליד 1947.

ב. התובע עובד כמסגר החל משנת 1/94 וזאת במשך 15 שנה במפעלי אגם מפעלי מתכת בע"מ, אך כיום הועבר לעבודות עדינות יותר במסגרות.

ג. עבודתו של התובע כוללת: ריתוכים, ערגולים, השחזות, סגירות פח בתנועות סיבוביות, לרבות יישור ברזלים. בביצוע עבודותיו הנ"ל עבד התובע עם תנועות סיבוביות של כפות הידיים, כאשר כפות הידיים בתנועות סיבוביות כלפי פנים.

ד. התובע עבד 5 ימים בשבוע במשך 9 שעות ביום, כאשר העבודה עם המכשירים ערכה מספר שעות ביום במצטבר ולסירוגין.

4.א.ביום 15.9.11 מינה ביה"ד את ד"ר דוד אנג'ל לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

ב.בחוות דעתו מיום 1.10.11 קבע המומחה כי "התובע סבל מתסמונת תעלה קרפאלית קלה בשתי כפות הידיים. כמו כן נמצאה נאורופטיה תחושתית כללית ותסמונת לכידה קלה של העצב האולנרי באזור מרפק שמאל. היו גם מספר תאונות עבודה: בשנת 86 חבלה מחפץ כבד בכף יד ימין,בשנת 2000 שבר מרוסק באצבע שלישית ביד שמאל ובשנת 08 חתך בכף יד שמאל שהותיר פגיעה בענף תחושה רדיאלי וגופים זרים בכף היד.

...

העבודות המתוארות,כולל תנועות הסיבוב של כפות הידיים,אינן גורמות נזקים בלתי הפיכים שיגרמו במצטבר לתסמונת התעלה הקרפאלית או ללכידה האולנרית במרפק.

השפעת העבודה על הפגיעה העצבית במרפק ובתעלה הקרפאלית הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים טבעיים."

ג.בחוות דעתו המשלימה מיום 6.5.12, במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה שנשאל, קבע המומחה כי:"בבדיקות ה EMG נמצאה פולינאורופטיה אקסונלית תחושתית . פולינאורופטיה הינה פגיעה כללית, בדרך כלל טבעית. בתפקוד תחושתי של עצבים רבים בגוף. מצב זה תורם גם להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית או תסמונת לכידה באזור המרפק. בתיקו הרפואי מצוינת גם חבלה ביד ימין מחפץ כבד בשנת 86 וגופים זרים שנותרו מפגיעה אחרת באזור ה THENAR בכף יד שמאל. חבלות אלה יכולות גם כן לתרום למחלה בשורש כף היד. אין בתיקו הרפואי ציון של פגיעות רלוונטיות נוספות או גורמי סיכון אחרים. צריך עם זאת לציין שתסמונת תעלה קרפאלית וגם תסמונת לכידה של עצב אולנארי באזור המרפק קורית ברוב המקרים כמצב טבעי."

ד. לאור קביעותיו של המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 6.5.12, התבקש המומחה להסביר ולנמק, האם יש לפגיעות אליהן התייחס בחוות דעתו מיום 6.5.12 השפעה בפועל על המחלה בשורש כף היד ואם כן, התבקש המומחה לפרט את תרומתה למחלה.

בתשובה לשאלה שנשאל, קבע המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 12.2.13 כי: "לא ניתן לקבוע מהמסמכים אם לפגיעות הקודמות היתה השפעה על התפתחות תסמונת תעלה קרפאלית מימין. ידוע כי היתה בשנת 86 פגיעה בכף יד ימין מחפץ כבד. לא רשום היכן בדיוק היתה הפגיעה. פגיעת מעיכה משמעותית באזור שורש כף היד יכולה לתרום להתפתחות התסמונת. גם כניסת גופים זרים לאזור ה THENAR בכף היד יכולה לתרום לנזק לענפי העצב המדיאני שעוברים באותו אזור.

אדגיש עם זאת שלא בגלל הפגיעות האלה עניתי כי אין קשר במנגנון המיקרוטראומה למחלת תסמונת התעלה הקרפאלית. גם לו לא היו פגיעות אלה היתה תשובתי כי "העובדות המתוארות,כולל תנועות הסיבוב של כפות הידיים,אינן גורמות נזקים בלתי הפיכים שיגרמו במצטבר לתסמונת התעלה הקרפאלית או ללכידה האולנרית במרפק"

5.לאחר קבלת חוות הדעת וחוות הדעת המשלימות, ונוכח עמדת הצדדים, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב .

6.  התובע טען כי המומחה קבע בחוות דעתו הראשונה כי התובע לא הפעיל לחץ ממושך וניכר על אזור התעלה הקרפאלית ,שעה שבעובדות נקבע במפורש כי התובע עבד בסגירת פח בתנועות סיבוביות, כשהכוונה הינה הפעלת לחץ על אזור חיבור בין כף היד ליד עצמה, כאשר ידוע שלחץ באזור זה גורם להתפתחות מחלת הCTS .

7.לטענת התובע, הוכח מתנאי עבודתו כפי שנקבעו בעובדות המוסכמות,כי התובע הפעיל לחץ מתמשך על מרפק היד עת ביצע כיפופים ועבודות ריתוך ממושכות .